מכירת חמץ חב"ד

מכירת חמץ חב"ד – מכירת חמץ אונליין לשנת תשפ"ה 2025

בסיום מכירת החמץ ניתן לתרום לפעילות של חב"ד בשדרות עם החיילים ותושבי הדרום

מכירת חמץ עם חב"ד בקלות ובהידור אונליין!

מכירת החמץ באתר מיועדת ליהודים מכל העולם, ניתן למלא את הטופס עד יום שישי י"ג ניסן תשפ"ה, 11/04/2025.

בסיום ישלח למייל אישור על ביצוע המכירה.

מכירת החמץ לא כרוכה בתשלום, מנהג ישראל לתת תרומה קמחא דפסחא עם המכירה.

התרומה באמצעות בית חב"ד שדרות שע"י צעירי אגודת חב"ד באה"ק (ע"ר) ח.פ 580134229

קבלה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46

על פי ההלכה היהודית, אסור ליהודי להחזיק חמץ בבעלותו במהלך חג הפסח.

מנהג ישראל למכור את החמץ לגוי לפני כניסת החג, כדי לא לעבור על איסור החמץ.

אתר מכירת חמץ מאפשר לכם למכור את החמץ בקלות ובהידור, בדרך הטובה ביותר כפי מנהג חב"ד.

בסיום מכירת החמץ, תוכלו לתרום לפעילות צדקה וחסד ולקיים את מצוות 'קמחא דפסחא'.

מכירת חמץ – כל המידע >>

מהו איסור חמץ?

על פי ההלכה היהודית, אסור ליהודי להחזיק חמץ בבעלותו במהלך חג הפסח. התורה מצווה להשבית ולבער את החמץ בערב פסח – יום י"ד בניסן לפני חצות.

בפשטות, קיום המצווה של "השבתת החמץ" נעשה על ידי ביעור וכילוי החמץ מן העולם.

>> קראו גם על 'ביטול חמץ'.

יהודי המשאיר חמץ בביתו, אף על פי שאינו אוכל ממנו, עובר בכל רגע על שני איסורים: "בל יראה" ו"בל ימצא".

מהו חמץ?

חמץ הוא כל מאכל העשוי או המעורב בו אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון) שבא במגע עם מים ותפח.

דוגמאות לחמץ: לחם, פיתות, פסטות ועוד מאכלים רבים נוספים.

למעשה, כל מזון שאין עליו ציון מפורש של "כשר לפסח" עלול להכיל חמץ.

קראו בהרחבה:

חומרת האיסור

חמץ הוא אחד האיסורים החמורים ביותר בתורה.

החומרה מתבטאת בכך שהתורה אסרה לא רק את אכילתו והנאתו, כפי שמצאנו באיסורים אחרים, אלא אף עצם הבעלות עליו מהווה איסור.

חומרה זו היא ייחודית ולא קיימת באף איסור אחר בתורה.

ניתן לומר שרוב עם ישראל מקפידים לשמור על חג הפסח.

באופן רשמי, במדינת ישראל חל איסור על מכירת חמץ בחנויות במהלך הפסח.

הפתרון של מכירת חמץ

כדי להימנע מאיסור חמץ בפסח, ובמקביל למנוע הפסד כספי גדול בשל השמדת כל מאכלי החמץ (ביטול חמץ אינו מועיל לפי ההלכה לחמץ שאדם רוצה בקיומו), נהוג למכור את החמץ לגוי לפני חג הפסח.

כיצד המכירה פועלת?

למרות שהחמץ ממשיך להימצא בארונות הבית, על פי ההלכה, הוא אינו בבעלות היהודי, אלא שייך לגוי. לכן, אין בכך איסור "בל יראה" ו"בל ימצא".

התורה קובעת: "ולא יראה לך חמץ" – ולמדו מכך חכמים: "שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים".

מה מכניסים לתוך המכירה?

  • לפי מנהג חב"ד, ניתן למכור לגוי גם חמץ גמור, בניגוד למנהגים אחרים שבהם נמנעים מכך.
  • גם כלי חמץ המלוכלכים בשאריות מזון נכללים במכירה.

הדברים שלא מוכרים לגוי

  • מאכלים שיש בהם חשש תערובת חמץ אך אינם ראויים למאכל אדם, כמו תרופות – אין חובה למכור, אך ניתן.
  • קטניות – למרות שמנהג האשכנזים הוא שלא לאוכלן בפסח, אין בכך איסור חמץ ולכן אין צורך למכור אותן.

מה עושים עם החמץ שנמכר לגוי?

✅ יש לרכז את החמץ במקום מוגדר ולסגור היטב את הארונות שבהם הוא נמצא.

יש לסמן את הארונות באופן בולט: "מכור לגוי", כדי לזכור שבמהלך ימי החג החמץ אינו שייך ליהודי.

✅ מומלץ לנעול את הארונות שבהם מאוחסן החמץ במהלך הפסח.

חמץ במקום העבודה

מוכרים לגוי גם את החמץ הקיים במקום העבודה – במשרד, בחנות וכדומה.
גם מנהלי מוסדות נדרשים למכור את החמץ שנמצא בבעלות המוסד.

טופס מכירת חמץ

כדי למכור את החמץ, חותמים על טופס הרשאה, שבו ממנים את הרב לבצע את פעולת המכירה מול הגוי.

בטופס יש למלא:
🔹 שם ופרטי יצירת קשר.
🔹 כתובת הבית.
🔹 פירוט מקומות החמץ בבית.

(אין צורך לפרט כל מקום באריכות – ניתן לציין: "מקומות החמץ בארונות המסומנים בבית", ולסמן אותם בפועל.)

אופן ביצוע מכירת חמץ

1️⃣ הרב נפגש עם הגוי ומציג בפניו את רשימת מאכלי החמץ של היהודים.

2️⃣ הגוי חותם על הסכם רכישה תמורת סכום כסף משמעותי, שאותו הוא מתחייב לשלם.

3️⃣ לאחר החג, במקום שהגוי ישלם את יתרת הסכום, הוא מחזיר את החמץ לבעלות היהודים.

מכירת חמץ

מה הבדל בין מכירת חמץ חב"ד למכירות חמץ אחרות?

אדמו"ר הזקן, בעל התניא ומחבר שולחן ערוך הרב, חידש יסוד גדול בדין מכירת החמץ שנקרא "ערב קבלן". נסביר את העניין בהרחבה.

כדי שמכירת החמץ תהיה רצינית, יש צורך בפעולה מוחלטת ואמיתית.

הבעייתיות בדרך הרגילה של המכירה

ישנן דעות בהלכה הסוברות כי קיימת בעייתיות במצב שבו לגוי אין מספיק כסף כדי לרכוש את החמץ של כל היהודים.

למרות שהגוי נותן מקדמה, ושאר הסכום נשאר כחוב, אם המוכר צריך לגבות את החוב מהגוי ואין ודאות שלגוי יהיה ממה לשלם, אזי המכירה לא תקפה ולא חלה מלכתחילה.

בלשון התלמוד מכונה הדבר "שהמוכר עייל ונפיק אזוזי". וכפי שפסק הרמב"ם (ספר קניין הלכות מכירה פרק שמיני הלכה א')

"המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים אפילו לא נשאר לו אלא זוז אחד לא קנה הלוקח את כולה אע"פ שכתב השטר או החזיק".

הפתרון של אדמו"ר הזקן

כדי לפתור את הבעיה, תיקן אדמו"ר הזקן להעמיד יהודי נוסף שיהיה ערב לתשלום – ולא סתם ערב, אלא "ערב קבלן".

ההבדל בין ערב רגיל לערב קבלן

ערב רגיל הלוקח על עצמו ערבות עבור חוב, נדרש לשלם רק אם הלווה (בעל החוב) אינו מסוגל לפרוע את חובו.

ערב קבלן, לעומת זאת, נכנס למעשה לנעלי הרוכש, כלומר מעתה המוכר אינו פונה עוד למי שחייב את הכסף אלא ישירות לערב הקבלן ואין לו צורך לנסות לגבות את החוב מהבעל חוב המקורי.

🔹 במקרה זה, הרב המייצג את המוכרים (כלל היהודים) גובה את התשלום בגין המכירה מהערב, ואין לו כלל צורך בגביית חוב מהגוי.

🔹כשהגוי רוכש את החמץ לפני הפסח, הוא משלם את התמורה במלואה עבור הרכישה באמצעות הערב ובכך המכירה חלה ותקפה ללא כל פקפוק.

מכירת חמץ חב"ד הלכה למעשה

בחב"ד מקפידים מאוד שיהיה ערב קבלן בעת המכירה לגוי כפי תקנת אדמו"ר הזקן

ישנם מנהגים אחרים בעם ישראל שאינם מקפידים על כך, וכמובן יש להם על מי לסמוך.

מכירת חמץ אונליין דרך ארגונים שונים

עמותות רבות מאפשרות לבצע את המכירה באמצעותן, גם באתר הרבנות הראשית לישראל קיימת אפשרות לבצע את המכירה.

⚠️ חשוב לציין כי ישנם ארגונים, גם כאלה שאינם שייכים לחב"ד, שאימצו את שיטת אדמו"ר הזקן ומעמידים ערב קבלן, אך ישנם כאלה שאינם מקפידים על כך.

כדאי ומומלץ לבדוק מול הארגון דרכו מבצעים את המכירה שבשטר המכירה אכן יש ערב קבלן, כדי שהמכירה תהיה תקפה ומהודרת.

מכירת חמץ אונליין באתר

באתר מכירת חמץ חב"ד אנו מקפידים להנגיש את מכירת חמץ אונליין בהתאם למנהג חב"ד לקהל הרחב.

האתר נוח וידידותי, ואנו מקפידים שהמכירה תתנהל בדרך המהודרת ביותר על פי ההלכה.

עד מתי אפשר לעשות מכירת חמץ?

⏳ ניתן לבצע את המכירה כל עוד החמץ מותר בהנאה, כלומר בערב פסח, עד שעה לפני חצות היום.

📅 השנה, תשפ"ה (2025), ניתן למכור את החמץ דרך האתר עד יום שישי, י"ג בניסן (11/04/2025).

האם מכירת חמץ כרוכה בתשלום?

המכירה אינה כרוכה בתשלום, אך מנהג ישראל הוא לתת תרומה קמחא דפסחא בעת מכירת החמץ, כסיוע למשפחות נזקקות לכבוד חג הפסח.

לאחר ביצוע מכירת החמץ אונליין, תועברו לדף תשלום מאובטח, בו ניתן לתת תרומה לפסח לפעילות הצדקה והחסד.

התרומה לחב"ד באמצעות אתר מכירת חמץ חבד מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46.

הגעה פיזית לרב וקניין סודר

ישנם הנוהגים לבוא בערב חג הפסח לביתו של הרב, שם חותמים פיזית על שטר הרשאה וממנים את הרב להיות שליח למכור את החמץ.

המנהג לבצע 'קניין סודר' על ידי הגבהת חפץ.

משמעות הקניין: על פי תורה קניין פועל העברת בעלות או לענייננו יצירת תוקף להרשאה.

ישנם כמה סוגי קניינים כמו "משיכה" "הגבהה" או "קניין סודר" שפירושו להגביה חפץ.

אמנם נקרא הקניין בשם "סודר" שפירושו בגד, אבל ניתן להגביה גם כל חפץ אחר.

נציין שבעת מינוי הרב למכור את החמץ לא באמת מוכרים לרב, אלא רק ממנים אותו לשליח ע"י טופס הרשאה, וכדי שיהיה תוקף למינוי וגמירות דעת, המוכר מגביה חפץ או בגד ובכך פועל קניין.

עניין הקניין הוא 'חומרא בעלמא' ולא מעיקר הדין כי ההלכה קובעת שמספיק למנות שליח בדיבור בלבד.

מצינו גישות שונות אודות משמעות ההגבהה, גישה אחת אומרת שעל ידי הגבהת החפץ מקנים את המכר ולענייננו את החמץ או אם ניהיה יותר מדוייקים את מינוי השליחות, במילים אחרות קנין סודר הוא תמורה כמו קניין חליפין.

גישה שנייה אומרת שקניין הסודר היא פעולה וראיה לגמירות דעת שבין המוכר לקונה.

תשלום לרב

אותם הנוהגים להגיע פיזית לבית רב הקהילה המקומי ולבצע באמצעותו את המכירה.

מובא בספרי ההלכה שיש מנהג יהודי עתיק לתת לרב שכר טרחה עבור התעסקותו בעניין המכירה ובעצם זה ההזדמנות להוקיר את פעילותו של הרב אשר דואג לבני קהילתו כל השנה.

מכירת חמץ באינטרנט לכתחילה או שיש בכך חיסרון?

באמצעות אתר חג הפסח של חב"ד ניתן לערוך מכירת חמץ באינטרנט לכתחילה ללא כל פקפוק וחשש.

ונרחיב ביתר פירוט:

למרות המנהג לגשת לרב, לחתום על טופס ולערוך קניין סודר כפי שהסברנו לעיל.

כיום אם התפתחות הטכנולוגיה דרכי המסחר עברו לעולם הדיגיטלי, אנשים רוכשים מוצרים ושירותים אונליין.

גם משפטית ולהבדיל על פי דין תורתינו הקדושה יש תוקף לפעולה שמשתמש מבצע באתר אינטרנט ומאשר את תנאי השימוש של המכירה או השירות.

ולענייננו הרי כל המטרה של מעשה הקניין נועד להראות רצינות ולתת תוקף למכירה או ליתר דיוק תוקף להרשאה של הרב, להיות מורשה למכור את החמץ בשמנו, ובוודאי גם על ידי אישור דיגיטלי יש לפעולה רצינות ותוקף.

יתירה מזו פסק השולחן ערוך שמינוי שליחות יכול להתבצע על ידי דיבור בלבד.

כניסה למקומות המכורים בפסח

מן הראוי להימנע ולא להיכנס למקומות החמץ המכורים לגוי במהלך כל ימי חג הפסח.

זיכוי הרבים

הרבי עודד שכמה שיותר יהודים יזכו לקיים את המכירה בכדי שלא יכשלו חס ושלום באיסור חמץ "בל יראה ובל ימצא".

טבילת הכלים לאחר המכירה

שיטת הרבי מליובאוויטש ומנהג חב"ד שלא צריך לטבול את הכלים לאחר הפסח למרות שהם נכללו במכירה.

הכנסת מאכל או משקה קדוש לתוך המכירה

המנהג שאם יש מאכל או משקה קדוש לדוגמא שקבלו מהרבי, יש להימנע מלמוכרו לגוי אלא לאוכלו לפני הפסח.

הסיבה לכך משום שעל ידי המכירה מפקיעים את הקדושה מהמאכל וזהו היפך כבוד הרב.

דוגמא של שטר הרשאה – מכירת חמץ

מצורף דוגמא של נוסח הרשאה שממנים את הרב להיות מורשה ולמכור את החמץ שבבית עם ביאור קצר להבין את תוכן ההרשאה עליה חותמים, עבור מכירת חמץ חבד.

אני החתום מטה, נותן כוח ורשות לרב_________ 

ועושה אותו שליח ומורשה במקומי למכור ולהשכיר, בעצמו או על ידי שלוחו ושליח שלוחו עד מאה שלוחים – { כלל בידינו שלוחו של אדם כמותו, פעולה שאני עושה בעצמי אני יכול למנות אחר שיעשה אותה עבורי}

כל מיני חמץ ותערובת חמץ וחשש חמץ שלנו הן הנמצא ברשותנו בכל מקום שהוא ו/או ביד אחרים או שיש לנו חלק וזכות בהם או שהם רק פיקדון ביד אחרים – { ממנים את הרב לבצע עבורנו פעולה ממונית – מכירה של כל החמץ שנשאר בביתנו}

וכן אנו מייפים כוחו שישכיר לנוכרי כל המקומות שחמץ מונח שם.{ בנוסף לחמץ אנו ממנים את הרב שישכיר לגוי את המקום כמו החדר או הארון שהחמץ מונח שם.

הסיבות שמשמכירים את המקום לגוי

1. כלל בידינו אם יהודי חב באחריות עבור חמץ שבביתו למרות שהוא לא שלו הוא עובר בבל יראה ובל ימצא, לכן משכירים לגוי את השטח כדי להסיר את אחריות היהודי.

2. ע"י השכרת השטח פועלים קניין נוסף לחמץ מה שמכונה בלשון ההלכה "קניין אגב"

ובזה אני מגלה דעתי שכל חמץ וחשש חמץ ותערובת חמץ השייך לי יימכר לנכרי בכל אופן שיהיה הן מצד שליחות והן מצד זכייה שזכין לאדם שלא בפניו

וכן ביד השליח למכור החמץ האמור לעיל בכל מחיר שירצה לפי חוות דעתו ויהי ממכרו קיים ותהא ידו כידינו ועשייתו כעשייתנו ופיו כפינו.

מכירת חמץ לאחר סוף הזמן

(אדם ששם לב בערב פסח אחרי חצות שטופס המכירה שמלאה משום מה לא נשלח כראוי במועד המותר, האם יש היתר להקל בדיעבד?

קראו כאן בעיון מתוך המקורות בהרחבה>>)

הסיבה שאי אפשר לעשות את המכירה ביום י"ד ניסן אחר חצות?

לאחר שמתחיל זמן האיסור, החמץ אסור בהנאה משמעות הדבר שאין לאדם רשות בחמץ כי התורה הפקיעה אותו מרשותו.

כלל הלכתי בידינו אין אדם יכול לבצע פעולה ממונית בדבר שאין לו בעלות מלאה עליו.

חשוב לציין! למרות שלאחר חצות היום בערב פסח התורה הפקיעה את החמץ מרשותו של היהודי והוא נאסר בהנאה ואין לאדם יכולת ממונית למכור אותו.

התורה מחשיבה את החמץ כן ברשותו של היהודי לעניין כך שיעבור עליו באיסור "בל יראה ובל ימצא"

וכפי שכתוב בגמרא "שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה"

כלומר כמו בור (או כל מכשול אחר) שאדם חופר ברחוב אם חס ושלום משתמש בדרך ינזק ממנו, חופר הבור נושא באחריות נזיקין כלפי הניזק למרות שהשטח של הבור לא נהפך להיות בבעלותו.

כמו כן החמץ נכון אמנם שבערב פסח לאחר חצות, התורה הפקיעה אותו מרשות היהודי, אבל לעניין האיסור "בל יראה ובל ימצא" התורה משאירה את החמץ כאילו הוא כן ברשותו באופן שהוא עובר איסור.

יהודי שעשה את המכירה אבל ממשיך לאכול מהחמץ בפסח האם נחשבת המכירה לגביו?

מצינו שיטות בפוסקים:

דעה ראשונה: אדם שבמהלך ימי הפסח לוקח מהחמץ שמכור לגוי, על ידי פעולה זו הוא מבטא שלא מאמין במכירה.

ממילא אין גמירות דעת ומתגלה למפרע שכבר בתחילה המכירה לא חלה.

בהתאם לכך החמץ נחשב ברשות היהודי לעניין כך שעובר בכל רגע על איסור וכמו כן לאחר הפסח החמץ אסור בהנאה.

דעה שנייה: למרות שהאדם במהלך ימי החג לקח מהחמץ שמכור לגוי, אכן יש פה גזל הגוי, אבל המכירה עדין שרירה וקיימת.

כלומר היהודי במהלך ימי הפסח עבר על איסור גזל אבל הוא לא עובר על איסור "בל יראה ובל ימצא".

פסיקת הרבי מליובאוויטש

הרבי מליובאוויטש עודד ובקש מהחסידים לפעול שכמה שיותר יהודים יקיימו את המכירה כדת וכדין, אפילו יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות ומגדירים את עצמם כלא דתיים.

הרבי נימק את דבריו בהתאם לגישה השנייה שהזכרנו קודם, שגם יהודי שלצערנו יאכל חמץ בפסח ויעבור על איסור האכילה, אבל עדין בכך שהוא יבצע מכירה הוא ינצל מהאיסור "בל יראה ובל ימצא".

אמנם בעת לקיחת חמץ מהארון יהיה גזל הגוי, אבל עובדה זו לא תבטל את המכירה שהיא אמיתית על פי ההלכה.

אתר מכירת חמץ חבד בשפות נוספות

המכירה באמצעות האתר הינה ע"פ ההלכה היהודית עם ערב קבלן כפי שנהוג בחב"ד.

האתר קיים בשלושה שפות עברית, אנגלית וצרפתית.

מכירת חמץ באופן עצמאי

מכיוון שישנם פרטי הלכות ודינים רבים למכירה, המנהג לא להתעסק בה באופן עצמאי אלא למנות רב שבקיא בפרטי הדינים והוא יערוך את המכירה מול הגוי.

האם ניתן לבצע מכירה עבור קרובי משפחה או חברים?

מצינו דעות שונות בקשר לדיון האם אפשר להשתמש בכלל ההלכתי של "זכין לאדם שלא בפניו" כדי למכור חמץ שלא יהודי אחר בהמשך המאמר נבאר זאת בהרחבה.

בכל מקרה אנו ממליצים להסביר לחברים אודות החשיבות של ביצוע המכירה לפני פסח ובהחלט ניתן לעזור להם לבצע את המכירה באתר חב"ד.

בכל מקרה ע"פ תנאי השימוש של האתר אין לבצע מכירת חמץ עבור אנשים אחרים ללא ידיעתם /הסכמתם (מבלי להיכנס לסוגיא ההלכתית שבנידון)

השתלשלות ביצוע מכירת חמץ במהלך הדורות

נצטט מהמקורות בעניין מכירת החמץ והשתלשלותה במהלך הדורות.

בזמן הגמרא והראשונים

בזמן הגמרא והראשונים המנהג היה לבער את כל החמץ מהבית כפשוטו.

נזכיר שמצד דין תורה החובה היא לבער את החמץ מביתו וקניינו של האדם. ובלשון הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם".

המקור הראשוני בדברי חז"ל

המקור שמופיע לראשונה בדברי חז"ל למצוא פתרון שיעקוף את איסור החמץ מופיע בתקופת המשנה {"תוספתא"} (ברייתא תוספתא מסכת פסחים פרק ב' הלכה ו'. הובאה בירושלמי פ"ב ה"ב):

"ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי, ונותנו במתנה, וחוזר ולוקח ממנו לאחרי הפסח, ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה".
הפיתרון הנ"ל נפסק להלכה והובא ברמב"ם, ובשאר הפוסקים.

ובמילים פשוטות בתוספתא מצוין מקרה בו יהודי נמצא בערב פסח בספינה יחד עם גוי ובעוד זמן מועט יגיע הביעור, הרי שיכול הוא לתת במתנה לגוי את החמץ שלו, כדי לא לעבור על איסור חמץ,  ברמב"ם וכן בשולחן ערוך, מודגש שזה חייב להיות מתנה גמורה ללא תנאים. אחרת זה לא שווה כלום ואדם עובר עבירה של איסור חמץ בפסח.

👈 המקרה של הספינה שמתואר בתוספתא הוא מקרה קלאסי של  'שעת דחק' מצב שהיהודי נמצא במצב שהוא תקוע ואין לו ברירה אחרת.

המהפכה התעשייתית

אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות שיטת מכירת חמץ' ותהליך קביעתה כהליך בלתי נפרד מההכנות לחג הפסח הוא בעקבות תהליכי התיעוש והייצור המאסיביים שהביאה המהפכה התעשייתית בכנפיה.

בעוד שבזמנים קדומים הייתה בידי בעל החמץ יכולת לסיים את מלאי החמץ שברשותו קודם הפסח.

כיום מי שמחזיק ברשותו מפעלים וקווי אספקת חמץ בכמות מסחרית לא שייך שיסיים את הסחורה לפני חג הפסח.

המקור להתקבעות מכירת חמץ כדבר קבוע

ניתן לזהות את התקבעות התהליך של מכירת חמץ בצורה שיטתית לפני כשש מאות שנה אצל רבי ישראל איסרלין – מחבר ספר 'שאלות ותשובות' – 'תרומת הדשן'.

רבי ישראל התיר ביצוע של מכירת חמץ אפילו שאינה מתקיימת בשעת הדחק. וכן ציין שניתן לבצע את המכירה אפילו בסכום מועט – ולא בסכום גדול מדי, ונצטט את לשונו. (תרומת הדשן (סי' קכ)

"מי שיש בידו עניני חמץ סמוך לפסח וקשה עליו לבערם ורוצה לתתם לנכרי חוץ לבית … ישמרם לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתנה לו … רק שיתנם לו במתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרם לו מכירה גמורה בדבר מועט".

גם בשולחן ערוך הלכות פסח סימן תמ"ח סעיף ג', ובשולחן ערוך הרב של אדמו"ר הזקן (סימן תמ"ח סעיף ו') מובא פיתרון המכירה:

"ישראל שיש לו חמץ הרבה בערב פסח ורוצה למכרו לנכרי המכירו ומיודעו או ליתנו לו במתנה, אע"פ שהוא יודע בהנכרי שלא יגע בחמצו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ואז יחזירנו לו, הרי זה מותר.

דכיון שאם לא היה הנכרי רוצה להחזירו לו לא היה יכול לתבוע ממנו בדין שיחזירנו לו, אם כבר קנהו הנכרי באחד מדרכי הקנייה שיתבאר, נמצא שכל ימי הפסח החמץ קנוי להנכרי בקנין גמור, ואחר הפסח שהוא מחזירו לו מתנה הוא שהוא נותן לו".

סדר מכירת חמץ של אדמו"ר הזקן

כדי שהמכירה באמת תחשב כאמיתית מבחינה הלכתית ולא הערמה, שהרי כיום הגוי לא באמת לוקח את החמץ לביתו אלא האוכל נשאר להיות בבית היהודי, וכן הגוי לא משלם את התמורה במלואה עבור הרכישה אלא רק נותן מקדמה.

אדמו"ר הזקן מביא מספר תקנות ונצטט את חלקם (סדר מכירת חמץ מובא בסוף שו"ע אדה"ז חלק ג' עמוד תנ"ג)

1. תשלום התמורה במלואה ע"י ערבות כספית

שהתמורה על המכירה תשולם במלואה ע"י הגוי, וזה יכול להתבצע רק באם יש באמצע יהודי נוסף שהוא ערב קבלן לתשלום בגין המכירה, כלומר ע"י שהגוי מוסר ערבות כספית זה נחשב שהוא משלם את התמורה במלואה (הסברנו לעיל בתחילת המאמר בהרחבה מה משמעות הערב בכלל וערב קבלן בפרט).

2. להשכיר לגוי את החדר/הארון

להשכיר לגוי את החדר/הארון ששם ממוקם החמץ ושני סיבות נאמרו בדבר:

א) המכירה בערב-קבלן, זה "קנין כסף", ויש אומרים שהגוי לא קונה מטלטלים בקניין כסף בלבד, אלא בקניין משיכה, ובמצב והגוי לא עושה מעשה "קניין משיכה", צריך לעשות עמו קניין אחר שנקרא "אגב קרקע".

כלומר שהיהודי ישכיר לגוי גם את החדרים/הארונות שהחמץ מונח בתוכם, ויאמר לו: "אגב החדרים תזכה בחמץ שבתוכם".

ב) בחמץ של גוי שמונח בבית ישראל והאחריות על היהודי נחשב שהיהודי עובר על איסור חמץ, לכן צריך להשכיר את החדרים לגוי, שאז החמץ הוא בבית הגוי, כך שאף אם החמץ הוא באחריות הישראל אינו עובר עליו.

הסבר שיטת המתנגדים לביצוע הליך מכירת חמץ

ישנם כמה מגדולי ישראל שמתנגדים להליך המכירה כפי שהוא כיום.

ולכן מקפידים לא למכור לגוי חמץ גמור שאסור מהתורה אלא רק חמץ שאינו גמור שאיסורו מדרבנן.

בנוסף אותם המחמירים מקפידים לאחר הפסח לא לקנות דברים מחמץ שנטחן לפני הפסח ונמכר לגוי.

לאור זאת ישנם מפעלים רבים מקפידים שבקו הייצור של מאפי חמץ הדברים יאפו מקמח שנטחן/נאפה לאחר חג הפסח.

קראו סקירה מקיפה על נימוקי השיטות שלא סומכים על המכירה, ומצד שני הסבר שיטת חב"ד שסומכת על המכירה באופן מוחלט ומתירה למכור לגוי אף חמץ גמור.

hametz.co.il/מכירת-חמץ-גמור

האם אפשר לפני פסח לקנות חמץ במטרה לאכול אותו לאחר הפסח?

מבחינה הלכתית למכירה יש תוקף אמיתי, ולא סתם פעולה, לכן ניתן לכתחילה לקנות חמץ לפני הפסח כי בעת המכירה, החמץ יוצא מרשות היהודי להיות שייך לגוי באופן מוחלט כל ימי הפסח.

האם חובה לפרט בטופס את כל מקומות החמץ?

החובה לפרט את כתובת המגורים המדויקת עיר, רחוב ומספר, כניסה, מס' דירה.

וכמו כל מכירה בכדי שיהיה לה משמעות המוכר מפרט לקונה מה נכלל בתוכה.

לגבי הפירוט המקומות בבית עצמו מספיק לכתוב "מקומות המסומנים בבית" ולסמן בבית את המקומות המיוחדים לחמץ וכמו כן לא לגשת אליהם במהלך הפסח.

ישנם הנוהגים ממש לפרט את כלל המקומות בבית.

סיכום המשמעות של מכירת חמץ חבד

יש שיטות שונות בעם ישראל באופן המכירה לגוי, הפירוש מכירת חמץ חבד, מכוון על ביצוע תהליך המכירה כפי מנהג חב"ד בהתאם לתקנתו של האדמו"ר הזקן להעמיד ערב קבלן.

הסברנו לעיל בהרחבה ובאריכות למה צריך בכלל ערב? מה ההבדל בין ערב רגיל לערב קבלן? ולמה על ידי ערב קבלן מתבצעת מכירת חמץ בדרך הטובה ביותר ע"פ ההלכה.

היתרים בדיעבד למצב שמכירת החמץ לא נשלחה בזמן כהלכה

דבר מצוי שאנשים שתכננו לבצע מכירת חמץ כהלכה, קרה להם טעות ובשגגה הטופס שמלאו לא נשלח כראוי.

נשאלת שאלה האם יש פתח להתיר ולמנוע הפסד מרובה של סחורה בעלת שווי רב?

חשוב להדגיש כי כל פתח של היתר אין כוונתנו שהמכירה מתבססת על כך שחלה לאחר סוף זמן מכירת חמץ.

 [זה וודאי לא אפשרי, כלל ברור בידינו, אי אפשר למכור חמץ בערב פסח אחרי זמן האיסור כי התורה הפקיעה את החמץ מרשותו של היהודי] 

כל היתר משמעותו לנסות להכליל את החמץ של אותו היהודי ששכח למכור בזמן, בתוך המכירה מלמפרע (כלומר רטרואקטיבית).

נציין שבאם קרה בפועל מקרה שכזה יש להתייעץ עם רב מורה הוראה ואין ללמוד מכאן הלכה למעשה, האמור להלן הוא ציטוט מהמקורות ואין בו משום פסיקת הלכה!

היתר לאדם שגילה דעתו שברצונו למכור את החמץ בזמן המותר

(הפסקי תשובות סימן תמ"ח סעיף כ"ה) מדבר על אדם שגילה דעתו שהוא מעוניין למכור את החמץ ואף מלא טופס עם כל הפרטים אלא שלרוע המזל הטופס נאבד ולא הגיע לרב / הגוי הרוכש, או מקרה נוסף שחל טעות בשם / כתובת / פרטי מכירת החמץ וכו'.

במצב שכזה מצטט הפסקי תשובות בשם כמה מהפוסקים האחרונים שבדיעבד המכירה חלה גם עליהם משום שאנו נותנים תוקף למכירה על סמך שילוב של 2 מרכיבים חשובים:

  • גמירות הדעת שהיה ליהודי למכור את החמץ [למרות שגילוי דעתו לא באה לידי ביטוי בהסכם משפטי]
  • ביטחון של 100% שוודאי שלגוי הקונה לא היה התנגדות לקנות את החמץ הזה כי הרי הוא קונה את החמץ רק בשביל שהיהודי לא יעבור על איסור "בל יראה ובל ימצא" ולא באמת כי הוא מתכנן להשתמש עם החמץ, בהתאם לכך לא באמת אכפת לו לקנות עוד קצת חמץ שמפורט באותו הטופס.

שני המרכיבים יחד גורמים לתת תוקף ע"פ המשפט העברי למכירה שלא מעוגנת בהסכם, רק בגלל העובדה שיש לנו מידע ברור וחזק באופן שלא ניתן להתווכח עמו שהמוכר רוצה למכור, והקונה רוצה לרכוש ובלשון התלמוד מכונה הדבר "אנן סעדי" ובתרגום לעברית אנחנו העדים (למרות שאותה המכירה לא מעוגנת בהסכם תקין).

ויתירה מזו כיום רבנים חשובים מוסיפים בהסכם עם הגוי סעיף שמכליל בתוך המכירה את כל המקרים של התקלות והטעויות למינהם באופן שיכלל בה מלמפרע.

חשוב להדגיש כי ההיתר הנ"ל של הפסקי תשובות מדבר על גמירות דעת מצד המוכר למכור את החמץ שהתבטאה ב"גילוי דעת" כלומר לא סתם אדם שתכנן למכור ושכח.

אלא אדם שעשה מעשה למכור את החמץ כהלכה ובסופו של דבר בשגגה המעשה לא הושלם בהצלחה.

אם נתרגם את המקרה של הפסקי תשובות לעולם הטכנולוגיה אפשר להכליל בכלל ההיתר את כל המקרים של אנשים שנכנסו לאתר האינטרנט מלאו טופס לחצו על שליחה ומשום מה השליחה לא בוצעה בהצלחה עקב תקלות כאלו ואחרות.

זכין לאדם שלא בפניו

ישנו נימוק נוסף והוא: יש כלל בהלכה ובהתאם למשפט העברי, "זכין לאדם שלא בפניו".

ניתן לבצע ולהחיל פעולה קניינית עבור אדם בתנאי שהפעולה היא זכות בעבורו.

יש דיון בין הפוסקים האם אומרים גם "זכין מאדם שלא בפניו".

כלומר למכור את החמץ שברשותו ללא ידיעתו כדי להצילו מאיסור חמץ וכן למנוע את אובדן כל מאכלי החמץ ואיסורם בהנאה וזהו סוג של השבת אבידה.

רבו הפוסקים שהתירו למכור חמץ של יהודי ללא ידיעתו כדי להצילו מאיסור חמץ .

[השולחן ערוך סימן תמ"ג סעיף ב', פסק שאדם שיש בידו פיקדון חמץ יכול למוכרו ללא ידיעת חברו.
והמגן אברהם סעיף סימן תל"ו ס"ק י"א הרחיב את ההיתר למכור חמץ של משהו אחר גם שהוא בכלל לא ברשותו, אלא רק להציל את אותו היהודי מאיסור חמץ]

ע"פ הנ"ל מתברר שיש כוח לבית הדין למכור חמץ של אדם ששכח למכור כראוי כל עוד מדובר ביהודי שרוצה ומעוניין בביצוע המכירה אלא שעקב טעות, המכירה לא השולמה כראוי.

הכלל "זכין" הנ"ל הוא עוד נימוק להתיר להחיל את מכירת החמץ של הרב לאותם היהודים שהביעו את דעתם במעשה שברצונם למכור את החמץ אלא שמשום מה היא לא השולמה בהצלחה.

כיום רבנים מוסיפים בהסכם מכירת חמץ סעיף שאומר שגם אותם האנשים ששלחו טופס מכירה אלא ששליחת הטופס משום מה לא נקלטה שהמכירה תועיל גם עבורם מצד הכלל של "זכין לאדם שלא בפניו".

{חשוב להדגיש אדם שבכוונה תחילה לא מכר את החמץ וודאי שלא נוכל למכור את החמץ שלו נגד רצונו}

אדם שהיה בדעתו למכור ושכח

אדם שהיה בדעתו ושכח למכור את החמץ בזמן המותר, ונזכר בערב פסח אחר חצות ורוצה לשלוח טופס בשעה זו.

אם אפשר להסביר לו לשרוף את כל החמץ שנשאר – מה טוב.

ובשעת הדחק והפסד מרובה יש רבנים שלוקחים את העקרונות ההלכתיים שהזכרנו לעיל להקל ולהכליל במכירה מלמפרע, את אותם היהודים שתכננו למכור בזמן ושכחו ושלחו טופס מכירה לאחר חצות!

נציין שוב שהמצב הנוכחי בדיעבד ולא דומה לגמרי למקרה הנידון בפסקי תשובות, כי שם ההיתר מותנה בכך שיהיה גילוי דעת במעשה או  אם נרחיב את המשמעות של גילוי דעת נדרוש שיהיה לכל הפחות "בדיבור".

ואילו כעת אנו מדברים על אדם שהיה בדעתו במחשבה בלי מעשה ובלי דיבור.

אעפ"כ יש רבנים שמקילים כמובן שהם מעגנים זאת בסעיף בהסכם המכר.

אין באמור משום הבעת דעה ופסיקת הלכה, באם קרה מקרה למעשה יש לפנות לרב מורה הוראה, לתאר בפניו את המקרה הנידון ולבצע כפי פסק ההלכה שיאמר הרב.

מה שברור שאדם שכלל לא היה בכוונתו למכור את החמץ בזמן המותר אנו לא מכלילים אותו במכירה גם לא בדיעבד!

מה הדין אם אדם לא ביצע מכירת חמץ?

אדם שלא ביצע את פעולת המכירה במועד המותר, צריך לבער את כל החמץ, ובכל מקרה החמץ לאחר הפסח אסור בהנאה משום קנס שקנסו חכמים על חמץ שעבר עליו הפסח ויש לאבדו ולבערו מן העולם. לרבות מצבים ששכחו למכור לגוי באופן שהיה שוגג או אנוס.

ראוי לציין שהדברים הללו הם ע"פ המבואר בשולחן ערוך.

באם קרה מצב שכזה יש להתייעץ עם רב מוסמך מה הדין בנוגע לפועל.

שיטת הבית מאיר בהפסד מרובה

מצינו במהלך הדורות שהגיעו לפתחי גדולי הפוסקים שאלות קשות על אנשים ששכחו לבצע מכירת חמץ והיה הפסד גדול ביותר.

ובאו לאחר הפסח לשאול את הרב האם החמץ נאסר בהנאה כדין חמץ שעבר עליו הפסח.

לעיתים רבנים פסקו להקל לדוגמא שיטת הבית מאיר היא שבמקום אונס, (ולא סתם אונס שהרי השולחן ערוך אסר את החמץ בהנאה גם במצב אונס)  אלא אונס גמור שהאדם לא יכל לצפות ולעלות על דעתו את האונס.

המקרה המקורי עליו דבר הבית מאיר מדבר על אדם שנתן קמח לגוי לפני הפסח והגוי החליט לאפות ממנו חמץ בתוך החג, וודאי שבמקרה כזה היהודי לא יכל לעלות על דעתו (וכן אין זה בשליטתו) שהגוי יחליט לאפות את החמץ בתוך חג הפסח.

בפוסקים האחרונים הרחיבו את היתר הבית מאיר למקרים נוספים לדוגמא מצב שלא ידעו שקיים כזה חמץ בבית, או שלא ידעו שהמאכלים הללו בכלל חמץ.

ויש להקל (להנות או אפילו לאכול תלוי בפסיקה) משום שחכמים לא גזרו במקום אונס.

גדולי עולם והפוסקים האחרונים דנו רבות בהבנת הבית מאיר אין כאן המקום להאריך, ואין ללמוד מהדברים הנ"ל הלכה למעשה, מומלץ להתייעץ עם רב מורה הוראה מומחה שיפסוק בנידון.

חמץ שבבעלות עמותת צדקה המיועד למשפחות נזקקות

לכתחילה מן הראוי להכליל את החמץ גם כן במכירה, אם כי שבדיעבד ששכחו למכור כתבו הפוסקים שהחמץ לא נאסר בהנאה.

הסיבה לכך מכיוון שלא נעשה איסור בשהייתו לא גזרו חכמים איסור על אכילתו שהרי גבאי הצדקה לא עברו באופן אישי על איסור שהרי החמץ לא בבעלותם.

במילים אחרות איסור חמץ הוא על אדם פרטי ולא אגודה או הפקר.

מידע נוסף שיעניין אתכם!

מכירת חמץ חב"ד

מכירת חמץ

מכירת חמץ עם חב"ד תשפ"ה 2025

מקומות החמץ:
מנהג ישראל לתת תרומה במכירת החמץ: התרומה לפעילות של חב"ד בשדרות עם החיילים ותושבי הדרום!

אפשר לפנות אלינו גם באמצעות Whatsapp