סדר פסח

קדש: קידוש ליל הסדר

קדש – הקידוש על היין פותח את סדר פסח והוא הכוס הראושנה מתוך ארבעת הכוסות.

הקידוש מכיל שלושה ברכות לסדר פסח:

1. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
2. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה ואֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ  בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

3. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

ורחץ: נטילת ידים לאכילת כרפס

נטילת הידיים ללא ברכה, בהמשך ניטול ידים שוב עם ברכה לפני אכילת המצה.

שתי סיבות נאמרו מדוע נוטלים ידים כעת למרות שעדין לא ניגשים לסעודה.

א. משום שאוכלים לאחר הנטילה ירק טבול במי מלח ויש כלל שדבר שטיבולו במשקה טעון ברכה.

ב. רוצים להתמיה את הילדים שישאלו "מה נשתנה, לכן עושים פעולות חריגות.

כרפס: אכילת מין ירק

הכרפס הוא מין ירק, מנהג חב"ד לקחת תפוח אדמה או בצל לטבול במי מלח, לברך בורא פרי האדמה ולאכול בכמות קטנה מכזית. (פחות מ-17 גרם)

השם כרפס הוא מלשון ס' פרך (שקוראים את המילה כרפס בצורה הפוכה)

ס' בגימטריא 60, מכוון על 60 ריבוא יהודים שעבדו בפרך במצרים. (ריבוא= 10,000 כלומר 60 ריבוא = 600,000 )

• בשעת הברכה על הכרפס, יש לכוון גם על אכילת המרור שבהמשך הערב.

יחץ: שבירת המצה לשתי חלקים

לוקחים את המצה האמצעית מתוך שלושת המצות וחוצים לשתים, את החלק הקטן מייעדים למצוות מצה, ואת החלק הגדול שומרים לאפיקומן.

מנהג חב"ד להחביא את החלק של האפיקומן בין שני הכרים במקום ידוע, בלי ענייני גניבות וכדומה כפי שמקובל בחלק מהעדות בעם ישראל.

מגיד: הגדה של פסח (ברכות לסדר פסח)

כעת קוראים את ההגדה יש לשים דגש על הילדים שיש להם תפקיד מרכזי בלילה זה.

תחילה הילדים שואלים מה נשתנה (ארבע שאלות למה פסח שונה משאר החגים) ואז האבא עונה על השאלות באמצעות סיפור ההגדה.

המצווה לספר את סיפורי יציאת מצרים בליל הסדר היא מצוות עשה מהתורה.

נוסח הגדה של פסח הוא קצת ארוך באם לא מתאפשר שיקראו כולם יחד את כל ההגדה, אזי לכל הפחות יש לקרוא את החלקים העיקריים שהם:

1. "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה". עד סוף הקטע "וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח".
2. מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו עד סוף הסימנים של רבי יהודה דצ"כ עד"ש באח"ב.
3. הקטע שמדבר על פסח מצה ומרור.
4. ברכה של סיום ההגדה.

רחצה: נטילת ידים לסעודת ליל הסדר

נטילת ידים לסעודה ומברכים "על נטילת ידים".

מוציא מצה: אכילת מצה שמורה

מקיימים את מצוות הלילה על ידי אכילת מצה  יש להקפיד שיהיה 2 מצות שלמות כמו בכל שבת וחג.

מברכים שתי ברכות לפני אכילת המצה ואוכלים אותה בדרך של הסיבה

1. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:

2. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.

בכדי לקיים את המצווה יש לאכול בסדר פסח לכל הפחות כמות של כזית מצה (בערך 1/3 מצה תלוי בעוביה) מנהג חב"ד לאכול כמות כפולה, כזית מהמצה העליונה וכזית מהמצה האמצעית משום שיש ספק איזה משני המצות ברכת המצה מכוונת.

מרור: אכילת ירק מר

אוכלים מרור זכר לשעבוד והמרירות שהיה לעם ישראל במצרים.

המנהג לקחת עלי חסה בכמות של כזית סביבות ה-19 גרם, יש שנוהגים להדר ולקחת חזרת חריפה נקרא ביידיש "חריין".

טובלים את המרור בחרוסת מחזיקים אותו ביד ימין, מברכים על אכילת מרור ואוכלים ללא הסיבה, משום שבמרור מתבטא הקושי שבגלות ולא ה"בני מלכים".

את המרור יש לאכול באופן רציף בטווח של כ-4 דקות. (שיעור אכילת פרס בהגדרה ההלכתית)

כורך: אכילת כריך מצה במילוי מרור

כורכים מרור בתוך שתי חתיכות מצה כמו כריך, כדוגמת הלל הזקן שהיה כורך פסח מצה ומרור בזמן שבית המקדש היה קיים.

את הכורך אוכלים בהסיבה ואומרים:

"כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: 'עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'" (במדבר ט', י"א).

שולחן עורך: ארוחת חג חגיגית

• אוכלים סעודת חג ומצווה להרבות במאכלים חשובים.
• את הסעודה פותחים באכילת הביצה  זכר לקרבן חגיגה שהיה בזמן בית המקדש.
• לא אוכלים בשר צלוי בליל הסדר כדי שלא יראה דומה לקרבן הפסח שהיה נאכל באופן של צלי.
• בחב"ד מקפידים לא להרטיב את המצות קראו בהרחבה על הזהירות ממצה שרויה.

צפון: אפיקומן

• אוכלים את האפיקומן שהצפינו (החביאו) אותו בתחילת הטקס של ליל הסדר, אכילת האפיקומן היא הקינוח לסעודה שלאחריה לא אוכלים עוד מאכלים אחרים
• אם מצת האפיקומן נאבדה ניתן לקחת מצה אחרת.

ברך: ברכת המזון לאחר ארוחת ליל הסדר

כעת לאחר הסעודה מגיע השלב של ברכת המזון וקודם ברכת המזון המנהג למזוג כוס יין לכבוד אליהו הנביא, הכוס נשארת על שולחן סדר פסח עד סיום הסעודה.

מיד לאחר מזיגת הכוס של אליהו מוזגים כוס שלישית ועליה מברכים את ברכת המזון.