קורבן פסח

מהו קרבן פסח?

קורבן פסח הוא קרבן שהוקרב בפעם הראשונה לפני מכת בכורות בסמוך ליציאת בני ישראל ממצרים.

כזכר ליציאת מצרים נקבע מצווה בתורה להקריב את הקרבן בכל שנה ביום י"ד בניסן ולאכול את הבשר בליל ט"ו בניסן – חג הפסח.

סדר ההקרבה של קרבן הפסח

יום הקרבת הקרבן פסח:

את הקרבן פסח הקריבו ביום י"ד בניסן לאחר חצות היום.

מה מקריבים:

כבש או עז בן שנה.

סדר ההקרבה:

ביום י"ד בניסן לאחר חצות היום, הקריבו בבית המקדש את קרבן התמיד ולאחריו החלו בהקרבת קורבן הפסח.

המקריבים היו נכנסים לעזרה בשלש קבוצות. לאחר שנכנסה הקבוצה הראשונה היו סוגרים את דלתות העזרה ורק אז התחילו את תהליך ההקרבה.

לאחר שהתהליך הסתיים, פתחו את הדלתות וכל הקבוצה הייתה יוצאת ואז הייתה נכנסת קבוצה שניה ואחריה הקבוצה השלישית.

בזמן הקרבת קרבן הפסח, היו הלוויים[1] שרים את ההלל. לאחר שסיימו לשיר אותו פעם ראשונה, החלו שרים פעם שניה ושלישית.

לפני כל פעם ששרו את ההלל, היו תוקעים הכהנים שזהו תפקידם[2], שלושה תקיעות. סדר התקיעות היה: תקיעה, תרועה ושוב תקיעה.

מכיוון שסדר זה היה מביא אתו לכלוך גדול, לאחר שיצאו כולם היו שוטפים את העזרה[3].

כמה יהודים הקריבו את קרבן הפסח:

אין לנו עדויות על כמה יהודים הקריבו את הפסח, אך מסופר בגמרא ובמדרש[4] שפעם אחת רצה המלך אגריפס לבדוק כמה יהודים מגיעים לבית המקדש להקרבת הקרבן.

הוא ביקש שיספרו את הקרבנות שהקריבו[5] והוא מצא כ-1,200,000 קרבנות! חשוב לדעת שעל כל קרבן היו 10 עד 100 אנשים בירושלים שהשתתפו באכילתו[6]

מכיוון שהיו כל כך הרבה קרבנות, העבודה הייתה מאוד מהירה. מכיוון שהבזיכים היו מכסף ומזהב והיו מביאים אותם במהירות גבוהה מאחר לשני, זה היה מהצד נראה כאילו פוגעים בבית המקדש חיצים וברקים[7].

האם לא היה צפוף בבית המקדש עם כל כך הרבה אנשים?

כתוב שבבית המקדש למרות שהיה צפוף, היה מקום לכולם. בלשון המשנה[8]: "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים".

כותבת הגמרא[9] "מעולם לא נתמעך אדם בעזרה, חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן אחד, והיו קוראין אותו – 'פסח מעוכין'".

איך הכינו את הקרבן לאכילה?

נאמר בתורה: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, כִּי אִם צְלִי אֵשׁ".

במילים אחרות: התורה אומרת שאין לאכול את הפסח כשהוא עדיין אינו ראוי למאכל אדם וכן אין לאכול אותו כשהוא מבושל.

אלא רק כשהוא צלוי כראוי על האש. צליית הפסח נעשית כשהוא תחוב על שיפוד של עץ.

סדר האכילה:

את הפסח היו אוכלים במהלך הלילה, לאחר ארוחת הערב וכאשר האדם כבר שבע.

לפני האכילה היו מברכים עליו ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאכול הפסח"

• אסור היה להוציא מהפסח מחוץ לבית ולחבורה שבו הוא נאכל.
• אסור לשבור אף עצם
• וכן לא היו אוכלים לאחר הפסח שום דבר, בכדי להשאיר את טעם הפסח בפה

קרבן הפסח כיום

כיום שאנו בזמן גלות לא מקריבים קרבן הפסח, אך מכיוון שכתוב "ונשלמה פרים שפתינו" לכן נהוג היום לומר את סדר קרבן הפסח, כפי שהוא מודפס בסידורים, ביום י"ד בניסן לאחר חצות היום (ותפילת מנחה).

על ידי אמירת סדר הקרבן זוכים לקבל חלק ושייכות במצווה החשובה.

ובעז"ה עוד השנה נזכה לעשות את הפסח בבית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן

מקורות

[1] ישנה מחלוקת האם שרו רק הלויים או כל הציבור כולו, אך בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים (חב"ד) מובא שרק הלוויים שרו ומקורו כבר בתוספתא ועי"ש באריכות.

[2] עי' הנסמן בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים (חב"ד).

[3] סדר השטיפה, היו מציפים את העזרה, מקרצפים ואז פותחים את הפקק וכל הלכלוך היה יוצא.

[4] פסחים סד,ב. איכה רבה פרשה א.

[5] על פי המבואר בגמרא, נטלו נציגי אגריפס כליה מכל אחד מן הפסחים לאחר שחיטה, בטרם הובא הפסח כקרבן על המזבח. הנציגים קיבלו חפץ אחר במקום הכליה לצורך הספירה, ואז הקריבו את הכליה.

[6] בגמרא מובא 10 ובמדרש כתוב אפילו ארבעים ואפילו חמישים ואפילו מאה. עי' קידושין מא,ב וע"ש בריטב"א ובפנ"י

[7] תיאור רומי ומובא ב'ונקריב לפניך באהבה' עמ' מד ובהערה 359.

[8] אבות ה,ה.

[9][9] פסחים סד,ב.