הגדה של פסח
הגדה של פסח: זמין להורדה ולהדפסה, הנחיות לעריכת הסדר
תוכן עניינים
הגדה של פסח להדפסה
אם עדיין אין לכם הגדה, מצורף קישור לאתר chabad.org דרכו ניתן להוריד את סדר ההגדה בקובץ PDF.
הקפידו לשמור על קדושת החג ולהדפיס את ההגדה מבעוד מועד, לפני כניסת החג.
לנוחיותכם מצורף:
מהי הגדה של פסח?
בליל הסדר כאשר נסב כולנו יחד אל שולחן החג ונקיים סדר פסח אנו נקרא את ה'הגדה של פסח'.
ההגדה – שפירושה אמירה, מורכבת מפסוקי תורה ומדרשי חז"ל.
כאשר אנו מסביב לשולחן הסדר אנו מספרים את סיפור יציאתם מעבדות לחירות של אבותינו. אבל לא רק.
אנו מספרים את סיפור לידתנו כאומה, את מסענו אל עבר זהותנו היהודית.
באמצעות קריאת ההגדה אנו מנסים להתבונן בסיפור המכונן אך יחד עם זאת אנו מנסים לחוות את הדברים באכילת מאכלים מסוימים.
איננו רק לומדים ומספרים את סיפור גאולתנו, אלא אנו גם חווים אותו באכילתנו המעשית.
סימני הזיכרון
כאשר אנו שבים לביתנו מתפילת החג אנו קוראים את סימני ההגדה.
סימן הפתיחה הוא 'קדש' – עשיית הקידוש. עד לסיום ליל הסדר כאשר השתדלותנו בלילה זה – 'נרצה' – מרוצה לפני הקב"ה.
כל סימני הסדר מגדירים לנו מה עלינו לעשות בכל שלב במהלך ליל הסדר:
'קדש' קידוש והכוס הראשונה מתוך ארבעת הכוסות . 'ורחץ' – נטילת ידים ללא ברכה עבור הכרפס. 'כרפס' – אכילת ירק טבול במי מלח. 'יחץ' – חציית מצה האמצעית מקערת הסדר לשניים, חלק אחד עבור אכילת המצה וחלק השני ל'אפיקומן'.
'מגיד' – החלק המרכזי בליל הסדר בו אנו מספרים ולומדים את סיפור יציאת מצרים.
'רחצה' – נטילת ידים בברכה עבור אכילת המצה. 'מוציא מצה' – אכילת המצה. 'מרור' – אכילת ירק מר זכר לשעבוד מצרים. 'כורך' – אכילת שני חצאי מצה שבתוכה 'מרור' נוסף. 'שולחן עורך' – אוכלים את סעודת החג.
'צפון' – אכילת ה'אפיקומן' שהיה עד כה צפון ומוחבא. 'ברך' – ברכת המזון. 'הלל' – קוראים את פרקי ההלל. 'נרצה' – סיום ליל הסדר.
קראו בהרחבה אודות סדר פסח – ליל הסדר.
'מגיד' – מה אנחנו אומרים שם?
ההגדה קרואה כך על שם הסימן המרכזי שבה 'מגיד'.
במהלך חלק זה אנו לומדים קוראים ומספרים את סיפור ליל הסדר והמצוות המרכזיות הקשורות בו.
חלק זה של 'מגיד' מורכב מארבעה חלקים שונים.
הקדמה – הזמנה לליל הסדר
החלק הראשון הוא ההצהרה הנאמרת בפתיחת ליל הסדר. הכרזה זו פותחת במילים 'הא לחמא עניא' – זהו לחם העוני.
אנו מצביעים על המצות ומצהירים שבלילה זו כל אדם רעב מוזמן לביתנו להשתתף בשמחת חג הפסח.
בסיומה של הצהרה זו אנו מייחלים שבשנה הבאה נזכה לחוג את ליל הסדר בירושלים הבנויה.
הגדה של פסח חלק ראשון; ארבעת הקושיות
ארבעת הקושיות נשאלות ע"י בני הבית. בדרך-כלל נהוג להתחיל מהצעיר שבהם. מבנה הקושיות נסוב על אכילת המצות, אכילת המרור, טבילת המרור במי מלח וההסבה.
מטרת שאילת הקושיות היא בכדי לעורר ענין אצל הילדים ולגרום להבנת ייחודיות ליל הסדר.
ראו בהרחבה מה נשתנה.
חלק שני; ארבעת הבנים
ארבעת הבנים הם; החכם, הרשע, תם ושאינו יודע לשאול. שאלותיהם של ארבעה בנים אלו (מלבד הרביעי) והתשובות אליהם עוסקות בענייני הסדר ויציאת מצרים.
החכם שואל על עניינו של חג הפסח, והתשובה לכך היא; אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
הרשע שואל על גאולת מצרים – מה העבודה הזאת לכם? והתשובה; אילו היה שם לא היה נגאל.
התם שואל שאלה כללית; מה זאת? והתשובה היא "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".
ומי שאינו יודע לשאול אנו צריכים לפתוח לו ולעורר בו עניין.
חלק שלישי; 'ארמי אובד אבי'
ארבעה פסוקים אלו מקורם בספר דברים בפרשת 'כי תבוא'. פסוקים אלו שהיו נאמרים בעת הבאת הביכורים תוכנם עוסק בהשתלשלות המאורעות עד ליציאת מצרים.
מבנה הפסוקים הוא: שיעבוד יעקב בבית לבן. הירידה למצרים. יציאת בני ישראל ממצרים וההגעה לארץ ישראל.
אחר קריאת פסוקים אלו ודרשות חז"ל עליהם שרים את הפיוט 'דיינו'.
חלק רביעי; פסח מצה ומרור
המצוות המרכזיות בליל הסדר הם; בזמן שבית המקדש היה קיים – אכילת קרבן הפסח. אכילת מצה ומרור.
בזמן הגלות אנו חייבים להזכיר שלושה דברים אלו במהלך ליל הסדר באמצעות אמירתם "פסח מצה ומרור".
כמו כן אנו צריכים לראות את עצמנו כאילו אנו עצמנו יצאנו ממצרים. – "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
תורת החסידות מדגישה כי חיוב זה על האדם הוא תמידי, ועל האדם לעשות כל שביכולתו להביא עצמו למצב בו הוא משתחרר מדברים המונעים בעדו מלקיים את ייעודו בעולם.