ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת - מידע מעודכן לשנת תשפ"ה 2025
תרומה קמחא דפסחא!
תרמו למשפחות נזקקות ונפגעי טרור תושבי הדרום ועוטף עזה באמצעות חב"ד בשדרות!
תוכן עניינים
המדריך הבא מתייחס לשינויים החלים כאשר ערב פסח חל בשבת.
לקריאה על חג פסח עצמו — לחצו כאן.
מתי בודקים את החמץ השנה?
השנה מקדימים את 'בדיקת חמץ' ליום חמישי בלילה 10/04/2025 (לא ניתן לבדוק חמץ בליל שבת לאור הנר)
🔗כל מה שצריך לדעת על 'בדיקת חמץ' כולל קליפ והסבר מפורט.
שריפת חמץ ביום שישי
את החמץ שורפים ביום שישי 11/04/2025 (לפני השעה 11:35 בצהרים).
יש לשמור כמות מועטת של לחם חמץ לסעודות השבת.
- את ה"יהי רצון" שאומרים בביעור החמץ, השנה תפילה זו נאמרת ביום שישי בשריפת החמץ.
סילוק החמץ בשבת
בשבת 12/04/2025 יש לערוך ביעור חמץ באמצעות פירור והשלכת החמץ שנותר לתוך האסלה. או לבער את החמץ שנותר באמצעות חומר פוגם כדוגמת אקונומיקה וכדומה ולהשליך לפח האשפה שמחוץ לבית.
לא יאוחר מהשעה 11:35 בבוקר, באותה הזדמנות אומרים גם את נוסח ביטול חמץ "כל חמירא וחמיעא".
מכירת חמץ כאשר ערב פסח חל בשבת
את החמץ חייבים למכור בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום שישי 11/04/2025. אל תחכו לרגע האחרון!
👈 מכרו את החמץ עכשיו – בקלות ובהידור אונליין!
האם השנה מותר לאכול חמץ בשבת 'ערב פסח' ?
מותר, ואף יש מצווה לאכול לחם חמץ, בשתי סעודות השבת לילה ויום.
יתירה מזו ההלכה קובעת שבערב פסח אסור לאכול מצות, בכדי שבליל הסדר, המצה תאכל בתאבון.
עצה טובה! להשתמש בשבת בפיתות ולא בחלות שעשויות להתפורר וללכלך את הבית שכבר נקי לפסח.
מותר לאכול חמץ רק עד השעה 10:30!! – לכן חייבים להתפלל שחרית מוקדם ככל האפשר על מנת להספיק לאכול סעודת שבת לפני שיסתיים הזמן.
🔗 כאן תוכלו לצפות בזמנים המדוייקים של 'סוף זמן אכילת חמץ' בהתאם למנהגים השונים, והערים בישראל.
לאחר הסעודה יש לנקות את המפה שאכלו עליה חמץ ולבער את שאריות החמץ שנותרו כפי שהוסבר לעיל, כמו כן יש לשטוף היטב את הפה והשינים משאריות של חמץ.
איך אוכלים סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת?
בסעודה השלישית כבר אסור לאכול לחם מכיוון שכבר עבר הזמן של אכילת חמץ, ויחד עם זאת מצה עדין אסור לאכול, אפשר לאכול בסעודה שלישית פירות / ירקות / בשר / דגים.
טוב להקדים את הסעודה מוקדם ככל האפשר על מנת להגיע לסעודת ליל הסדר עם תאבון.
האם מותר להכין בשבת את השולחן לליל הסדר?
אסור בשבת לעשות הכנות למוצאי השבת לרבות הכנת שולחן הסדר ושאר ההכנות לקראת ליל הסדר ופסח.
חובה להמתין לצאת השבת, ואז לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ורק אז אפשרי להתחיל בהכנות וההתארגנויות לליל הסדר.
כדאי מאד להכין את המאכלים כבר ביום שישי כדי שבמוצאי שבת ישאר רק לחמם את האוכל שכבר מוכן מבעוד מועד.
אופן חימום המאכלים במוצאי שבת
את המאכלים מותר לחמם בחג בהתאם למגבלות של הלכות יום טוב.
אם מחממים את האוכל על הגז, חשוב לדעת שהצתת אש בחג אסורה.
יש להשאיר אש דולקת מיום שישי, ומהאש הזו אפשרי להעביר אש לגז לצורך הבישולים.
אם מחממים את האוכל על פלטה חשמלית / תנור, חשוב לזכור לכוון שעון שבת שיפעיל את המכשיר בזמן, (בתוך החג אסור להפעיל מכשיר חשמלי)
זמני הדלקת נרות של חג הפסח
את הנרות לכבוד החג מדליקים רק לאחר צאת השבת, אין להצית אש חדשה אלא להעביר אש מנר דולק לצורך הדלקת הנרות.
זמני הדלקת נרות החל מהשעה:
תל אביב: 19:45
חיפה: 19:46
ירושלים: 19:43
יקנה"ז – קידוש מיוחד בליל הסדר שחל במוצאי שבת
הקידוש השנה בליל הסדר מהווה גם הבדלה של מוצאי שבת.
בנוסח הקידוש משלבים גם את ברכת ההבדלה ואומרים חמש ברכות בסימן יַקְנֶהַ"ז (ראשי תיבות של תוכן ה-5 ברכות להלן ההסבר המלא)
- י' – יין. ברכת "בורא פרי הגפן" שמברכים בתחילה.
- ק' – קידוש. ברכת קידוש החג "מקדש ישראל והזמנים"
- נ' – נר. ברכת "מאורי האש" שמברכים במוצאי שבת בשונה מכל מוצ"ש כעת רק מסתכלים על נרות החג מבלי לקרב את האצבעות לנר הבדלה.
- ה' – הבדלה. ברכת הבדלה מיוחדת שמסיימת במילים: "המבדיל בין קודש לקודש".
- ז' – זמן. ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה" שמברכים לכבוד החג.
(מדלגים על ברכת "בורא מיני בשמים" ).
פסח כשר ושמח!
הרחבה: זמן שריפת חמץ ביום שישי – שערב פסח חל בשבת
המנהג בפועל לשרוף את החמץ לפני 'שעה ששית', היינו לפני השעה 11:35.
להלן ציטוט מהמקורות: כתב השולחן ערוך סימן תמ"ד סעיף ב':
"טוב לבער בערב שבת קודם חצות, כדי שלא יבוא לידי טעות בשאר שנים לבער אחר חצות."
כלומר למרות שמבחינה הלכתית החמץ מותר באכילה ובהנאה עד למחרת, בשבת בבוקר. המנהג הוא לשרוף את החמץ ביום שישי לפני חצות היום. זאת, כדי למנוע טעויות עתידיות, שבהן אדם עלול לטעות ולשרוף את החמץ אחרי חצות גם בשנים שבהן ערב פסח חל ביום חול, ובכך לעבור על איסור התורה.
📖המשנה ברורה ס"ק ט' – כתב שיש לבער את החמץ בקביעות שנה זו לפני שעה השישית, כמו בשנים רגילות. זאת, מאותה סיבה עקרונית – חשש שאדם יתרגל לשרוף את החמץ לאחר השעה השישית ויעבור בשנים אחרות על איסור "תשביתו" מדרבנן.
📖 עם זאת, אדמו"ר הזקן (שו"ע סימן תמ"ד סעיף ה') כתב כדברים הבאים:
כְּשֶׁמְּבַעֵר הֶחָמֵץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין יָכוֹל לְבַעֲרוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְאֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם כְּמוֹ בִּשְׁאָר כָּל הַשָּׁנִים, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְאָכְלוֹ עַד לְמָחָר בְּשָׁעָה חמישית, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לִזָּהֵר לְבַעֲרוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת בִּשְׁאָר שָׁנִים לְבַעֵר גַּם כֵּן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּעֶרֶב פֶּסַח:
יש שהבינו מפשטות לשונו של אדמו"ר הזקן: שמעיקר הדין ניתן לשרוף את החמץ עד חצות היום, ש-השנה הוא סביבות השעה 12:40. והסבירו זאת משום שאדמו"ר הזקן לא חשש לגזור על זמן האסור מדרבנן בלבד, מכיוון שזה נחשב כגזירה לגזירה. לכן, לדעתו, העיקר הוא שהשריפה תתבצע לפני חצות, שכן אם ישרוף אחרי חצות ויטעה לעשות זאת גם בשנים אחרות, הוא עלול לעבור על איסור "תשביתו" מן התורה.
מאידך: יש הסבורים שההבנה הנ"ל אינה נכונה, נכון שאדמו"ר הזקן כתב "לבערו קודם חצות" וזה משום שהוא נקט את לשון השו"ע ומסיומת דבריו "שלא יבואו לטעות בשאר שנים" משמע שאין לחלק בין שנה זו לשאר שנים.
כמו כן על מה שניטען שזו "גזירה לגזירה", הגישה השנייה אומרת זה לא גזירה לגזירה, יש פה גזירה אחת "שלא יבואו לטעות בשאר שנים" ומימילא מעתיקים את הזמנים של שאר שנים לשנה זו.